גרשם שלום, מתוך ערך 'קבלה' באנציקלופדיה העברית. הגדרה: הקבלה היא מיסטיקה, אך גם אסוטריקה ותיאוסופיה. אם נצמצם את המושג מיסטיקה לשאיפת התאחדות בלתי-אמצעית של האדם עם אלהים, מתוך ביטול ישותו הפרטית, אזי יכללו בו רק תופעות מועטות בקבלה, שכן רק מקובלים מועטים שאפו למטרה וו או ניסחוה בבירור. אכן, הקבלה למיסטיקה תיחשב בדרישתה להכרת ה' והבריאה, שיסודותיה עוברים אל מעבר לתחום השכל - אכן שרק לעיתים רחוקות דחתה הקבלה תחום זה במפורש. ההשגה היא בדרך התבוננות וההארה המופיעה בקבלה, לעתים קרובות, כמסירת התגלות קדומה של גופי תורה ועייני דת. הקבלה רחוקה מתפיסה שכלתנית של הדת, אפילו אצל נציגיה שסברו כי עקרונית ניתנים ענייניה לחדירה רציונאלית. לאחדים מהם נעשה השכל עצמו לעניין מיסטי. בקבלה מודגשת ההתאמה הפרדוכסאלית של האינטואיציה והמסורת, והקשר הזה עם קטגוריה היסטורית (הנרמז בעצם המונח קבלה) מורה על הבדלים יסודיים בינה לבין המיסטיקה ככלל, המנוכרת מהניסיון הכפול של הטרנסצנדנציה של האל מזה, ו'שקיפותו' במציאות הדתית מזה, המתבהרת בצורה הטהורה ביותר בירידת האדם לנבכי עצמו ; נסיון כפול זה הוא הקובע את התחום החיוני של המיסטיקה. כן יש לקבלה יסודות משותפים וקשרים היסטוריים עם המיסטיקה היוונית והנוצרית.